תיפוף על הגוף - הידעת?
מאיפה הגיע אלינו המושג "תיפוף גוף"?
מאיפה זה התחיל?
מתי זה התחיל בארץ?
כל התשובות וההיסטוריה של אומנות ה-תיפוף על הגוף.
ניווט מהיר - ליחצו למעבר
היסטוריה
אם נסתכל אחורה בתקופה הפלאוליתית (חלק מתקופת האבן) אנו יכולים לראות ממצאים לכלי נגינה שיוצרו מעצמות ושיני חיות (בין 45,000 שנים ל-20,000 שנים לפני הספירה).
מאוד הגיוני לחשוב, שבשביל לתקשר אחד עם השני, אנשים היו רוקעים, מתופפים על החזה ויוצרים קולות עם הגוף (כמו שריקות או צעקות).
בתורה, בספר בראשית, פרק כ"ט פסוק ד' כתוב: "יובל הוא היה אבי כל-תפש כנור ועוגב".
בעצם יובל נחשב לאבי כלי הנגינה... אבל אנו רואים שיש את כלי הנגינה כינור ועוגב,
אבל מה עם יובל עצמו?
האם הוא יצר מוזיקה באמצעות הגוף שלו?
כיצד ניתן להוכיח מתי החלו אנשים ליצור מוזיקה באמצעות תיפוף על הגוף?
כדי לענות על השאלה הזאת, אנו צריכים לראות איפה בהיסטוריה, יש לנו הוכחה לשימוש בתיפוף גוף.
וכאן כמובן – נוכל למצוא כמה מקומות ואת האבולוציה של אומנות זו.
ריקוד ותיפוף
בתקופת ימי הביניים, הרנסאנס ובמיוחד הבארוק (בערך במאה ה-14 וכמה שנים לפני) כחלק מסממני תרבות – אנשים רקדו, וכחלק מהריקוד ישנן גם רקיעות ברגליים וגם מחיאות כפיים.
אך כאן אנו מדברים על אירופה.
יכול להיות שתיפוף על הגוף והריקוד הגיע ממקום גאוגרפי אחר?
בגאנה שבאפריקה, יש משפט מפורסם:
"אם אתה יכול לדבר, אתה יכול לשיר, אם אתה יכול ללכת – אתה יכול לרקוד".
אז איפה לראשונה אנחנו פוגשים ריקודים שכוללים תיפוף על הגוף?
אנו יכולים לשער שהשבטים הקדומים של אפריקה השתמשו לראשונה בתיפוף על הגוף כחלק מטקסים ומשם זה הגיע.
גאמבוט (Gumboot)
בימי העבדות באפריקה (החל משנת 1800 לערך), נאסר על עובדים שעבדו במכרי זהב לראות את משפחותיהם וחוו הפרדה וחוקים נגדם. תנאי עבדות, קשורים בשלשלאות, עובדים בחושך ועוד תיאורים לא נעימים בהם נאלצו לעבוד.
בשל הצפות במכרות (שאגב גרמו למחלות), העובדים לבשו מגפיים (היום נקראים מגפי וולינגטון) שימנעו מהמים לחדור.
מכיוון שאסרו עליהם לדבר, הם יצרו תקשורת באמצעות תיפוף על המגפיים עם הידיים וכיום יש קבוצות רקדנים שרוקדים את ריקוד הגאמבוט כמחווה לגאוות העם ומאבקי העבר.
אנו לומדים כאן שתיפוף על הגוף בעצם היה דרך תקשורת בין העובדים.
ריקוד של אלפי ידיים/Saman Dance
אף על פי שאין אזכור היסטורי מתי התחיל ריקוד זה, הוא לגמרי חלק מהתרבות של תיפוף על הגוף.
זה הוא ריקוד שנקרא גם "ריקוד הסאמאן" (saman dance), אשר החל באינדונזיה.
שורשיו מצויים בקהילת הגאיו אשר נמצאים במחוז אצ'ה (aceh) באי האינדונזי – סומטרה (Sumatra).
זה הוא ריקוד שבד"כ מתבצע על ידי גברים אשר מכיל תיפוף על החזה, על ידיים ועל הברכיים וגם כן דיבור. כל זה הוא חלק מהתרבות, היסטוריה והדת של קהילת הגאיו.
אנו לומדים כאן שתיפוף על הגוף בעצם היה חגיגת מסורת ודת של הקהילה.
פלמנקו
יש חילוקי דיעות בנוגע לאיפה סגנון זה התפתח. חלק אומרים שהוא התפתח באנדלוסיה בדרום ספרד, חלק אומרים שהתפתח על ידי הצוענים בהודו
וישנן עוד דיעות.
התיעוד הראשון שיש לנו של הפלמנקו הוא בשנת 1774 בספר
"las cartas marruecas" (אותיות מרוקו) של הסופר josé cadalso.
הפלמנקו מכיל מקצבים מגוונים ומתאפיין ברקיעות ומחיאות כפיים של הרקדנית שרוקדת לצלילי המוזיקה.
כלי נגינה מאוד מזוהים עם מוזיקה הפלמנקו הם קאסטנייטות, קחון וגיטרה.
Clogging
סגנון זה התפתח באמצע שנות ה-1700, על ידי אירים, סקוטים אנגלים וגרמנים באיים הבריטיים. המילה Clog מגיעה מהמילה האירית "זמן". הסגנון בעיקר התבטא ברקיעות ותיפוף באמצעות הרגליים (מאוד דומה לסטפס).
סטפס
ריקוד הסטפס החל במאה ה-19 גם באירלנד, וגם באפריקה. הסטפס כולל נעליים מיוחדות אשר יש בהן ברזלים ובכך, המפגש של העקב, אצבעות או צד הרגל עם הרצפה – נשמע בצלילים שונים ויוצרים מוזיקה באמצעות כפות הרגליים בלבד. סגנון זה של תיפוף על הגוף, מתחלק ל-שניים:
ריקוד סטפס מסורתי/ג'אז – יצירת מוזיקה עם הרגליים בלבד
ריקוד סטפס ברודווי – שזה בעצם הסטפס במופע עם קבוצת רקדנים על במה ויצירת סיפור דרכו.
אנשי מפתח בתחום הסטפס:
מאסטר ג'ובה, האחים ניקולאס, ביל "בוג'נגלס" רובינסון.
האמבון/Hambone/Patting Juba
סגנון זה של תיפוף גוף התפתח במערב אפריקה-אמריקה, כחלק מריקוד המטע (כי הם עבדו כעובדי אדמה בתנאי עבדות) וזה שימש אותם לתקשורת ולהנאה במפגשים. לעובדים היו גם שירים (עם מילים) ביחד עם התיפוף.
ריקוד זה של תיפוף גוף מתבצע בישיבה וכולל תיפוף על היריכיים, לחיים, ידיים ובעצם כל חלק בגוף שמשמיע צליל.
אז מה הם שלושת התפקידים שעליהם התבססה אומנות התיפוף על הגוף?
-
דרך תקשורת בין אנשים
-
חגיגות של מסורת ודת
-
הנאה
זו הייתה בעצם האבולוציה של אומנות תיפוף הגוף, וכיום יש אפילו תחרויות
בין קבוצות של קטעי תיפוף.
תוכלו לחפש ביוטיוב Stepping Competition כדי לראות קטעים מתחרויות.
למה תיפוף גוף?
אפשר להגיד שיש 4 סיבות כלליות:
-
נגיש - אפשר לתופף בכל מקום, הגוף שלנו הולך איתנו תמיד
-
הנאה - כיף ליצור צלילים ומוזיקה באמצעות הגוף
-
יצירתיות - אפשר לתופף על הגוף איך שרוצים וליצור מוזיקה משלנו
-
חיבור למוזיקה - כשאנו יוצרים מוזיקה עם הגוף, אנו מרגישים את המוזיקה
אילו עוד סיבות יש?
תיפוף על הגוף יכול לשמש אותנו ככלי ת'רפי. במגוון ניסויים ומחקרים על התועלות של תיפוף גוף בשיטת BAPNE (פירוט בהמשך), ראו שתיפוף על הגוף יכול לשפר לנו את היכולות.
ניתן לקרוא על המחקרים בלחיצה כאן
ראשי התיבות של BAPNE:
ביומכניקה (Biomechanics)
אנטומיה (Anatomy)
פסיכולוגיה (Psychology)
נוירוסיינס- מדעי המוח (Neuroscience)
את'נומוזיקולוגיה - חקר המוזיקה האתנית (Ethnomusicology)
תיפוף על הגוף משפר גם את:
-
קואורדינציה - ביצוע פעולות מרובות בו-זמנית
-
תנועתיות
-
פיתוח יכולות רית'מיות/קצביות
-
שיפור הזכרון והזכרון התנועתי
תיפוף גוף בארץ
בארץ ישנן כמה קבוצות אשר מבצעות מופעים אשר משלבים תיפוף גוף.
בין הקבוצות האלו ניתן למצוא את להקת מיומנה, להקת טררם ואת
בה אני מופיע כרקדן, קלידן, בסיסט ומתופף.
לימוד תיפוף גוף
תיפוף גוף הוא קל ללמידה, אך כשמגיעים לרמות גבוהות של מקצבים ותיפוף -
זה יותר מאתגר לשליטה.
במידה ותהיו מעוניינים ללמוד כיצד לתופף על הגוף, הכנתי סדרת וידאויים
גם לגננות/גננים, וגם לילדים.
ליחצו על הלינק שמעניין אתכם:
רגע של קצב - תיפוף גוף לגני ילדים - לגננים/גננות
סדנאות של תיפוף על הגוף
היום תוכלו למצוא הרבה סדנאות של תיפוף גוף שאנשים מעבירים, למרות שהחלק של תיפוף גוף בלבד, זאת אומרת ללא אביזרים כמו מקלות או פחים, הוא קצר, מכיוון שללמד אדם שלא התנסה בעבר לתופף על הגוף - זה דורש זמן.
יחד עם זאת, צריך להתאים את הרמה של התיפוף לקהל.
הפעלות של תיפוף על הגוף לילדים
בשביל ללמד ילדים לתופף על הגוף, חייבים להיות גמישים. צריך להעביר בצורה שהיא גם מלמדת, גם מצחיקה וגם כיפית, אחרת הם יוכלו להתייאש בקלות.
אם תהיו מעוניינים להתייעץ איתי בנושא זה, תוכלו ליצור איתי קשר בתחתית הדף.